החללית וויאג'ר 1 הגיעה לקצה מערכת השמש

מאי 25 2005

לאחר מסע של 28 שנים, במהירות של כ 60,000 קמ"ש, הגיעה החללית וויאג'ר 1 לקצה מערכת השמש.

החללית מצויה כיום, הרחק מעבר למסלולו של פלוטו, במרחק של כ 13 שעות אור מכדור הארץ.

בחלקים המתקדמים של מסלולה משמשת החללית חלוץ ראשון של האנושות, ומספקת מידע אשר עד אותו שלב, כלל לא היה מוכר.

גם כעת, במה שנחשב כשלב האחרון ביציאתה מתחומי מערכת השמש אל המרחב הבין כוכבי – מספקת החללית תגליות.

החללית משייטת כעת באזור המפגש בין "רוח השמש" (אוסף חלקיקים אותם פולטת השמש, בנוסף לאור אותו אנו מכירים) – לבין האבק הבין כוכבי.

כפי שמתארים מדעני נאס"א – סוכנות החלל האמריקאית – כשם שבהגיע טור מכוניות למפגש עם הפרעה בכביש – נוצר כתוצאה מכך "פקק" עקב הצטופפות המכוניות בטור, כך מזהה וויאג'ר "הצטופפות" של חלקיקי רוח השמש.

על אף המרחק העצום, הזמן הרב שחלף והתנאים הקשים (והלא לגמרי צפויים) אליהם נחשפה החללית בדרכה, מקיימים עימה המדענים קשר יומי.

נקודה כחולה חיוורת

קנה מידה למרחקים העצומים בהם מדובר ניתן לקבל בעזרת רעיון אותו הגה האסטרופיזקאי וסופר המדע הבידיוני – קארל סאגאן.

בעת שהייתה החללית במרחק של 4 מיליארד קלומטרים מכדור הארץ (כחצי מהמרחק בו היא מצויה כיום), הציע סאגאן לכוון את מצלמותיה של וויאג'ר אל כדור הארץ כך שנוכל לראות כיצד אנו נראים "מקצה השכונה".

כותרת הקטע מתארת נאמנה את שראו מצלמות החללית.

"לכל מאן דהוא"

כחלוצת המחקר האנושי במרחב הבין-כוכבי, נושאת החללית מסר של האנושות, לכל יישות תבונית אותה היא צפויה לפגוש בדרכה.

מקודדי המסר עשו מאמץ להעזר בסימונים אותם יש סבירות לקוות כי חברה טכנולוגית תוכל לפענח.

פרטים על המסר להלן.

לקריאה נוספת