"גשם מטאורים", פרסאידים
2007
תצפיות טלסקופיות אשר ערכנו בזמן הארוע
|
הפער
(המאכזב?) בין תצפית בטלסקופ לתמונות בספרות
התצפית בטלסקופ - במו עינינו - מרגשת, מסקרנת ו...מאכזבת.
הדמות המתקבלת נחותה בהרבה מהמוכר בספרות: ללא צבעים וללא
מרבית הפרטים. רק הד קלוש המזכיר במעט את ה"מקור".
כל כלי
תצפית אסטרונומית (ישירה וקרקעית) - טוב ככל שיהיה - חשוף לשתי מגבלות
עקרוניות:
 |
התווך
ביננו לבין הגוף הנצפה: האטמוספירה |
 |
"אביזר
החישה": העין במקרה בו אנו דנים |
התמונות האיכותיות אותן אנו מכירים מהספרות נערכו בתנאים
מיטביים.
מרביתן צולמו מחוץ לאטמוספירה ו"איבר החישה" אשר שימש ליצירתן
הינו מצלמות אלקטרוניות רגישות החשופות לפירקי זמן ארוכים.
יחד עם
זאת יש ערך רב בחווייה הבלתי אמצעית של מפגש עם גרמי השמים. אנו תקווה כי תדעו
לקבל פן זה - כהשלמה למידע האיכותי הנגיש בספרות.
חשוב אגב לדעת כי אפילו הצבת מצלמה בלתי
מקצועית - בחשיפה ממושכת - בעדשת הטלסקופ תניב תמונה משופרת. יכולת המצלמה
לאסוף אור במשך פרק זמן, מוסיפה פרטים ואפילו מידה של צבע. |

מערכת השמש
תרשים המורכב מתמונות מיטביות של כל אחד ממרכיביה
|
צדק
צדק הינו:
 |
הפלנטה ("כוכב לכת")
הגדולה ביותר במערכת השמש שלנו |
 |
הנציג היחיד של
מערכת השמש שלנו, בו ניתן היה לצפות בעין בלתי מצויידת, בחציו הראשון של הלילה.
(אוראנוס ונפטון אמנם מצויים בשדה הראיה שלנו, אך מרחקם הרב
מכביד על התצפית בהם) |
 |
בתקופה זו של השנה -
גרם השמים הבולט ביותר. |
 |
גרם השמים ה"קרוב" ביותר
בו צפינו - כ 40 דקות אור מכדור הארץ. |
ההבחנה פלנטה/שמש:
 |
צדק כמו גם
כדור הארץ, אינם מקורות של אור וחום. האור בו אנו צופים
מצדק, הינו אור השמש המוחזר מפניו. |
 |
שאר "נקודות האור" אליהן
נחשפנו בלילה - הינן שמשות. היינו מקורות של אור וחום, דוגמת השמש שלנו. |
מבט בטלסקופ על צדק חשף
2 מאפיינים:
 |
4 ירחיו הגדולים של צדק |
 |
שינויי גוון קלים על פני
צדק המשקפים את חגורות העננים על פניוי |
4 הירחים הגדולים של צדק:
 |
נתגלו לראשונה על ידי
גלילאו ונראים על שמו: הירחים הגלילאיינים |
 |
מקיפים את צדק בזמני
הקפה קצרים במיוחד (יחסית לירח שלנו): איו המהיר שבהם משלים הקפה כל 1.7 יום.
"האיטי" קליסטו - כל 16 יום. |
 |
תצפית בצדק וירחיו
בהפרשי זמן של כשעה, כבר מאפשרת להבחין בשינויי מיקום של איו ואולי אף של ארופה. |
|

צדק בתמונה איכותית במיוחד, כפי שצולמה בידי טלסקופ המוצב בחלל
- הבל
בתצפית בטלסקופ ניתן במאמץ להבחין (לאחר מאמץ
וריכוז) במעט שינויי גוון המשקפים את רצועות העננים. |
צביר
פתולומי - M7
מבט אל שמי הלילה באיזור
חשוך דוגמת מצפה רמון, חושף מגוון עשיר של גרמי שמים הנסתרים מעינינו בעיר.
בין השאר ניתן להבחין
בפס לא סדור דמוי עננים דלילים חוצה את השמים. מבט במשקפת איכותית אל אותם
"עננים" יגלה כי הם מורכבים ממיליוני כוכבים, אשר רק מרחקם וצפיפותם גורמים
לעין לזהותם כענן.
מערכת השמש שלנו הינה
חלק מגלקסיית שביל החלב. הגלקסיה בנויה כדסקה כך שקוטרה גדול משמעותית מרוחבה.
מבט בכיוונים המקבילים למישור הדיסקה - מעבר לכוכבים הקרובים - יחשוף את "הענן"
של מיליוני הכוכבים שבגלקסיה.
צביר הכוכבים
M7:
 |
ניתן לזיהוי בעין (ללא
כלי תצפית) ככתם
("צמר גפן") מעט צפוף יותר מ"הענן" של שביל החלב, ליד ה"עוקץ" של קבוצת עקרב. |
 |
כבר בשנת 130 לספירה תעד
פתולומי את הצביר כ"ערפילית העוקבת אחרי העוקץ של העקרב". |
 |
תצפית בעזרת משקפת
אסטרונומית חושפת את הערפילית כאוסף כוכבים המאיר בעוצמה יחסית לסביבתה. |
 |
מצוי בכיוון הכללי של
מרכז גלקסיית שביל החלב ועל כן נצפה על רקע כמות גדולה וצפופה במיוחד כוכבים. |
 |
מונה כ 100 כוכבים
"צעירים" בני כ 200 מיליון שנה הבוהקים רובם באור כחול (כ"יאה" לכוכבים צעירים) |
 |
מצוי במרחק של כ 1000
שנות אור מכדור הארץ |
 |
כוכביו נוצרו (בקרוב
טוב) בו-זמנית ובאותו אזור |
 |
לא מעט מ"קבוצות"
הכוכבים המוכרות בשמים - נראות מורכבות מכוכבים הסמוכים זה לזה - רק מזווית
הראיה שלנו מכדור הארץ. צבירים דוגמת M7 - לעומת זאת -
אכן מורכבים מכוכבים סמוכים. |
|

צביר הכוכבים M7 - על רקע שביל
החלב
הצילום מתעד פרסאיד (מוקף בעיגול) מהיותר קטנים
בהם צפינו. ניתן להבחין בין הכוכבים לפרסאיד, על ידי כיוון תנועתם השונה. כל
הכוכבים שברקע הצילום יצרו על "סרט הצילום" שובל בכיוון אחיד - הפוך לכיוון
הסיבוב של כדור הארץ בזמן החשיפה של הצילום. הפרסאיד נע בכיוון ייחודי - שונה. |
ערפיליות הטבעת M57,
והמשקולת M27
 |
שני גרמי שמים המייצגים את הצפוי
באזורינו, עת - עוד יותר מ 5 מיליארד שנים - תסיים השמש שלנו את חייה כננס
לבן, אשר סביבו מתפשטת לכל עבר עננת חומר אותה השיל מקליפתו |
 |
מגבלות התצפית בטלסקופ ומאפייני
הננס הלבן לא איפשרו לנו לראותו. עננת החומר סביבו ניצפתה כערפילית - מעגלית
בקרוב - חיוורת. |
M57
ערפילית הטבעת:
 |
נראית בטלסקופ כטבעת עשן קטנה
וחיוורת |
 |
בעלת מימדים זוויתיים קטנים
יחסית, של כ1/20 מהירח המלא |
 |
מצויה במרחק כ 2300 שנות אור
מאיתנו |
 |
הפיצוץ הראשוני בו נהדפה קליפת
הכוכב ארע לפני 6000-8000 שנה |
M27 ערפילית המשקולת:
 | נראית בטלסקופ כעננה חיוורת בצורת תפוח נגוס משני צידיו, או משקולת
אימונים (ומכך שמה) |
 |
בעלת מימדים זוויתיים גדולים
יחסית, של כ1/4 מהירח המלא |
 | מצויה
במרחק כ 1000 שנות אור מאיתנו |
 |
הפיצוץ הראשוני בו נהדפה קליפת הכוכב ארע לפני כ 4000-5000 שנה |
הערה:
 |
נתוני הגיל והמרחק לגבי שתי
הערפיליות - מכילים אי וודאויות משמעותיות. |
 |
הצבעים המרהיבים מתגלים רק בעזרת
חשיפה ממושכת של מצלמה. התמונות שלהלן צולמו בכלים ובתנאים מיטביים. |
|

 |
הצביר הכדורי
M13
 |
נראה בטלסקופ כעננה
כדורית (או כדור צמר גפן). |
 |
ניתן להפריד -
בטלסקופים בעלי מפתח גדול - את הכוכבים בשוליו, לנקודות אור עצמאיות |
 |
אוסף כדורי בקרוב,של
כמה מאות אלפי (100,000) כוכבים |
 |
מגרמי השמים "הזקנים
ביותר".
 |
בגיל מוערך של למעלה מ 12 מיליארד שנים! |
 |
לקנה מידה, ההערכות המעודכנות כיום מעמידות את גיל היקום על כ
13.7 מיליארד שנים |
 |
תקופות ארוכות שימש גילם של הצבירים הכדוריים כבקרה על
הערכות גיל היקום - בהציבם רף תחתון לערך זה |
|
 |
במרחק של כ 25,000 שנות אור מכדור הארץ |
 |
נמצא מחוץ למישור הגלקסיה שלנו |
 |
שימש יעד ליוזמה מעט מרחיקת לכת, במסגרתה שודר אליו אות רב
עוצמה המכיל הודעה המקודדת באופן מתמטי. תוצאותיה של יוזמה זו יוודעו (אם
בכלל...) רק בעוד 50,000 שנה: הזמן הדרוש לאות להגיע לצביר, ולתשובה לחזור
אלינו. |
מרבית הנאמר, ישים גם לגבי הצביר הכדורי M22,
אשר נצפה בחלק מהלילה. |
 |
גלקסיית אנדרומדה
 |
נראית בטלסקופ (ובמשקפת
האסטרונומית) כעננה מעט אליפטית |
 |
הגלקסיה הגדולה, "השכנה" (מהחצי
הכדור הדרומי ניתן להבחין בגלקסיות "הקטנות" יחסית, הקרובות ממנה:
העננים המגלניים) |
 |
מצויה במרחק של כ 2.5 מיליון
שנות אור - גרם השמים הרחוק ביותר בו צפינו |
 |
קוטר של כ 200,000 שנות אור
(כפול משביל החלב) |
 |
מסה מוערכת של 300 מיליארד מסות
שמש (פחות משביל החלב ◄ אנדרומדה פחות צפופה משביל
החלב) |
 |
בשנת 1929, פירסם האסטרונום
אדווין הבל מדידות מרחק אל אנדרומדה, אשר הדגימו באופן משכנע כי היא גרם שמים
עצמאי מחוץ לשביל החלב. עד אותו מועד הדעה המדעית הרווחת זיהתה את אנדרומדה
כערפילית בתוך שביל החלב. |
בנוסף לאובייקטים המפורטים,
צפינו בחלק מהזמן, בערפילית הלגונה M8,
ובשעות
הקטנות של הלילה: בגלקסיה M33,
בכוכב הכפול אלביראו, בצביר הפתוח M45,
ובערפילית M42. |
 |
לעיון נוסף:
 |
צדק
|
 |
צביר
פתולומי M7
|
 |
ערפילית
הטבעת
|
 |
ערפילית
המשקולת
|
 |
צביר
כדורי M13
|
 |
גלקסיית
אנדרומדה
|
|
| |
דף הבית אודות תכני ההעשרה חדשות מדע - ארועים חדשות מדע - עניין איינשטיין בבית - רקע איינשטיין בבית - הצטרפות ארועים לקהל הרחב קישורים לפעילי ראשית מדע ארגונים בעלי זיקה מידע ליצירת קשר
|