ראשית מדע להבין איך דברים עובדים

ליקוי חמה חלקי  

15 בינואר 2010

ביום ו', ה15 לינואר 2010, יראה מישראל ליקוי חמה חלקי.

באפריקה, הודו וחלקים מסין יתרחש ליקוי טבעתי.

הירח, המקיף את כדור הארץ במסלול אליפטי, מצוי כעת בנקודה הרחוקה ביותר במסלולו, ולכן נראה קטן יותר. כתוצאה מכך, למרות שביחס לצופים בארצות אלו יכסה הירח את השמש כולה, הוא אינו גדול מספיק לכסות את כולה ותיוותר טבעת אור.

מועדי הליקוי במרכז הארץ - במקורב

bullet

התחלה 7:03

bullet

שיא 8:03

bullet

סיום 9:10

בשיא הליקוי יסתיר הירח כ 13% מהשמש. בישובים דרומיים, יכוסה חלק גדול יותר של השמש, ובישובים צפוניים - חלק קטן יותר.

מתי מתרחש ליקוי?

ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח מתייצב בין השמש לבין כדור הארץ, ומסתיר חלקים מאורה של השמש.

הירח מקיף את כדור הארץ אחת לחודש, וניתן היה לצפות לליקויי חמה באותה תדירות.

למעשה הארוע נדיר יותר.

מכיוון שמסלולו של הירח נוטה בכ 5 מעלות ביחס למסלול כדור הארץ, במרבית השנים יש 2 ליקויים בלבד, המתרחשים באזורים שונים של כדור הארץ.

 

בדיאגרמה משמאל מזוהים כל חלקי כדור הארץ עליהם נופל צילו של הירח בעת ליקוי. רק באזורים בהם יש צל ניתן לצפות בליקוי.

 

מבין אזורי הצל: ממקומות שונים - יראה הליקוי באופנים שונים.

סוגי ליקוי

ליקוי חמה מלא

בשיאו של ליקוי חמה מלא מסתיר הירח את כל אורה של השמש. במהלך הדקות בהן מתקיימת חשיכה מלאה מתגלית לעין הילתה של השמש.

ההילה ניתנת לתצפית רק במצב ייחודי זה, כאשר עינינו אינן מסונוורות מאורה של השמש.

בזמן הליקוי משתרר חושך מוחלט, ניתן לצפות בכוכבים הבולטים המצויים באותה עת בשמיים, ובעלי החיים טועים ומזהים זאת כשעת לילה.

מפורסם בהקשר זה הליקוי המלא של שנת 1919, אשר שימש לאישוש מרכיב מרכזי בתורת היחסות הכללית של איינשטיין.

ליקוי חמה טבעתי

בשיאו של ליקוי חמה טבעתי מסתיר הירח את מרבית אורה של השמש.

כיוון שליקוי זה מתרחש עת הירח מצוי בחלק המסלול המרוחק ביותר מכדור הארץ, גודלו הזוויתי המצומצם יותר מאפשר לטבעת מאור השמש להראות.

בזמן ליקוי טבעתי משתרר חושך כמעט מוחלט.

ליקוי חמה חלקי

 

הליקוי הקרוב

לאזורי מרכז הארוע - הליקוי הקרוב הוא ליקוי מלא-טבעתי.

מישראל יראה ליקוי חלקי-זעיר, בדומה למתואר ברצף התמונות למעלה. בשיא הליקוי, סביב שעה 8 בבוקר, הליקוי יראה כמו התמונה השניה ברצף לערך.

מסלולו של הליקוי מתואר בדיאגרמה משמאל.

הליקוי המלא יראה לאורך המסלול הצבוע באדום, העובר דרך: אפריקה, דרום הודו, וחלקים מסין. רוחבו של מסלול זה הוא כ 160 ק"מ.

קווי הרשת הכחולים מסמנים את מידת חלקיות הליקוי.

במרחק קוו כחול יחיד מהמסלול האדום: 80% חלקיות. במרחק 2 קווים: 60%. וכו'.

 

הקשה על טקסט זה - או על הדיאגרמה דלעיל - תציג אנימציה של הליקוי

אפשרויות תצפית

bullet

הליקוי יראה מכל חלקי הארץ בהבדלי תזמון של דקות.

bullet

אזהרה: תצפית ישירה בשמש - ללא אביזרי מגן אשר תוכננו במיוחד למטרה זו - מסוכנת ועלולה לגרום לעין נזק בלתי הפיך.

bullet

תצפיות המאורגנות על ידי ראשית מדע:
bullet

בכל אתרי הפעילות של העמותה בהם עיתוי הפעילות הסדיר חופף לעיתוי הליקוי.

bullet

תצפית אישית בעזרת משקפי/מסנני הליקוי אשר סופקו על ידי העמותה.

bullet

בתי ספר אשר אינם חלק ממערך הפעילות הסדיר של העמותה:
bullet

הדרכה/תמיכה באשר לאופני התצפית האפשריים. ראו להלן.

bullet

צוות ראשית מדע עושה מאמץ לסייע לפניות באשר לשיטות התצפית.לפניה לראשית מדע - יש להקיש על טקסט זה .

bullet

אנא שתפו אותנו בחוויות הליקוי שלכם. תאור וצילומי שיטות התצפית והממצאים, יתקבלו בברכה ויפורסמו באתר.
 

הליקויים הבאים

bullet

ליקוי חלקי המכסה שטח מעט גדול יותר של השמש, יראה ב 4 לינואר 2011.

bullet

ליקוי חלקי בעל עוצמה משמעותית, יראה מישראל ב 2027. מסלול הליקוי המלא באותו מועד יחלוף על פני מרבית חופי הים התיכון של מצרים השכנה.

bullet

הליקוי המלא הקרוב אשר יראה מישראל, יתרחש בשנת 2180.

 

לקריאה נוספת

bullet

מאמר (בעברית) על ליקוי מפרי עטו של עופר ירון, חבר המועדון האסטרונומי באוניברסיטת תל אביב. המאמר הופיע בגיליון מרץ 2006 של הירחון גלילאו. מקורות עיקריים לחומר במאמר הינם אתרי NASA המפורטים בהמשך. מקורות אלה אף שימשו להכנת המידע המופיע במסמך זה.

bullet

אתר ליקויי החמה של סוכנות החלל האמריקאית http://sunearth.gsfc.nasa.gov/eclipse/solar.html

bullet

אתר ליקויי החמה של איש סוכנות החלל פרד אספנק http://www.mreclipse.com/Special/SEprimer.html

bullet

אתר המוקדש לליקוי הקרוב http://sunearth.gsfc.nasa.gov/eclipse/SEmono/TSE2006/TSE2006.html

bullet

מאמר המפרט את מאפייני הליקוי, מפרי עטם של מומחי NASA.

 

מהירות הצל: האם ניתן "לברוח" מהצל ?

ליבינו לילדה אשר בזמן צילום הסרטון כנראה נחשפת לראשונה למאפייני הצל, וחווה חשש אותנטי מ"הזר" האפל הדולק בעקבותיה.

 

יחד עם זאת - במבט קר ואנליטי - דומה כי אנו עדים לתהליך חקירה וגילוי מדעיים לעילא, על הקשר בין מהירות הגוף למהירות הצל.

קשר זה הינו מרכיב במדידות אותן ניתן לבצע במהלך ליקוי, עת צילו של הירח חולף על פנינו.

 

אלא אם צויין אחרת, המקור העיקרי לחומר דלעיל הינו Fred Espenak, NASA's GSFC.

 

שלח דואר אל webmaster@reshitmada.orgבצירוף שאלות או הערות אודות אתר אינטרנט זה.
השתנה לאחרונה: 13/01/10